ההיסטוריה של תאגיד קרייזלר בעצם כבר נגמרה. לא מזמן התרחש האיחוד של קרייזלר עם דיימלר-בנץ ונולד התאגיד דיימלר-קרייזלר. כך שקרייזלר איבד חלק מהעצמאות שלו אפילו אם לא את אופיו. העבר של התאגיד הזה, ללא ספק, דורש תשומת לב. בשנים ספורות קרייזלר הצליח לפרוץ לשלישיה המובילה ותפס שם ביציבות את מקומו.

וולטר קרייזלר התחיל כעוזר למכונאי, וסיים ביצירת חברה משלו – אחד ממפעלי הרכב הגדולים בעולם.

היום קרייזלר נמצא שלישי בין יוצרי הרכב האמריקאיים, ומפסיד רק ל-Ford ו-General Motors. רכבים מחברות מפורסמות כמו קרייזלר, Dodge וכמובן, Jeep, מזמן זכו לפופולאריות מיוחדת אצל הצרכנים. שוק המכירה – בעיקר אמריקה הצפונית. הודות למה ה-קרייזלר הגיע להצלחה שכזאת בשנים הראשונות? בסך הכל, היה נכון יותר לשאול לא "הודות למה" אלא "הודות למי".

נכון, ההיסטוריה של החברות המפורסמות קשורה קודם כל לא להחלטות מקוריות, לא לשירות ייחודי (כל זה רק פרטים) אלא למייסדים והמנהיגים שלה. בגלל זה, כשאנו מדברים על קרייזלר, אנו לא יכולים שלא להיזכר באדם שהעניק את שמו לחברה ונתן לה חיים: וולטר קרייזלר (Walter קרייזלר). וולטר נולד בשנת 1875. הנה הקריירה המדהימה שלו: גיל 17 – עוזר מכונאי, 24 – מכונאי ראשי, 33 – מפקח ראשי בפסי הרכבת המערביים בשיקגו, 35 – מנהל חבר אוסטרית לקטרים.

וכאן בשרשרת המקצועות של וולטר קרייזלר מסתמן שינוי: ב-1910 הוא קונה לעצמו רכב. אומרים שקרייזלר היה כל כך מסוקרן ממבנה הרכב שהספיק לפרק ולחבר אותה חזרה לפני שלמד לנהוג. כנראה, הרכב הראשון השפיע עליו רבות, מכיוון שאחרי שנתיים קרייזלר מצא עבודה ב-Buick ובשנת 1917 כבר היה נשיא ומנהל ראשי של האגף הזה ב-General Motors.

כעבור שנתיים קרייסל נהיה סגן-נשיא הייצור ב-General Motors, אך לא נשאר הרבה זמן במשרה זו. ידוע ששני אנשים עם יכולות ארגוניות חזקות יכולים להסתדר ביחד רק לעתים נדירות. בין וויליאם דוראנט (William Durant) (נשיא MG) ווולטר קרייזלר במהרה נוצרו חילוקי דעות רבים. הסכסוך הגיע עד כדי כך, שקרייזלר שחשב עצמו כבר למסופק ברמה הנדרשת, התפטר בשנת 1920.

הכישרון שלו לא נשאר בלי ביקוש, ובמהרה וולטר עבד במשרה הסבוכה של משקם חברות. בהתחלה פנתה אליו Willy-Overland עם בקשה לעזרה ביציאה ממשבר כלכלי, לאחר מכן הגיעה הזמנה מ-Maxwell Motor Car. את החברה הזו החיו בעזרת כלי ייחודי ומאוד יעיל – הרכב קרייזלר 6, שוולטר פיתח לבד בעזרת שלושה מהנדסים. הרכב הזה נמכר במחיר נמוך, אך בלטה בנוחות גבוהה וסגנון בלתי נשכח. בשנה אחת נמכרו 32 אלף רכבים.

קרייזלר 6 שהפך בהרף עין למפורסם, עזר לחברה לצאת ממשבר.

לבסוף, בשנת 1925 נולדה החברה קרייזלר, שהייתה היורשת של Maxwell Motor. קרייזלר, שהפך לנשיא החברה החדשה, לא בזבז זמן לשווא. באותה השנה יצא לשוק ה-קרייזלר 4 series 58. בהתאם מלא לשמה הרכב השיג מהירות של 58 מייל לשעה (93 קמ"ש). המהירות, כמובן, הייתה מטורפת באותו הזמן, ותוך זמן קצר כבר יותר מ-4000 מוכרים עסקו במכירת רכבים אלו. קרייזלר עשתה קפיצה אדירה, ועלתה בשנה אחת מהמקום ה-57 למקום ה-5 בין יוצרי הרכב האמריקניים. החברה המשיכה ליצור דגמים בעלי מהירויות גבוהות.

קרייזלר 58 המגיע ל-96 קמ"ש היה אחד מהרכבים הסדרתיים הכי מהירים בשוק ארה"ב.

הסדרה הבאה הגיעה כבר ל-130 קמ"ש. בשנת 1928 הרווחים היו מספיקים כדי לפתוח סניפים חדשים (De Soto, Plymouth) ואפילו לקנות את חברת האחים Dodge. כל הרכישות החדשות היו מוצלחות ביותר. המחירים על De Soto ו-Plymouth נעו בין 670 עד 725 דולר. כך שרכב יכול היה לקנות אפילו צרכן בעל הכנסה נמוכה, מה שהרחיב בצורה משמעותית את שוק המכירה. באותו הזמן, בקניית ה-Dodge, קרייזלר הרוויח שם של יצרן אמין. דווקא האחים Dodge היו אלו שהצליחו ליצור רכב שהצליח להיכנס לגראנד-קניון ולצאת ממנו.

כבר בשנת 1929 חברת קרייזלר הופכת לחברה בשלישיה הגדולה של יצרני הרכב, ביחד עם התאגידים Ford ו-General Motors. אך החברה ספגה הרבה נזק במשבר הכלכלי הגדול. נציגי קרייזלר מציינים בגאווה שלמרות כל הקשיים וההנמכה השרירותית של הוצאות הייצור, ההוצאות על המדע והמחקר לא ירדו. זה עזר רבות לתאגיד בשנת 1933. אז הוא היה היצרן היחיד שהמכירות שלו גדלו משנת 1929. באותה שנה קרייזלר עקף את Ford לראשונה במכירות. מה שלא תגיד, זה היה ניצחון אמיתי.

ההצלחה קובעה בשנת 1934 ביציאת הסדרה Airflow ("זרם אוויר") על הדגמים האלו קרייזלר לראשונה שם זגוגית מעוקמת המשפרת בצורה ניכרת את האווירודינאמיות ואת קופסת ההילוכים האוטומאטית. בזמן מלחמת העולם השנייה החברה הרוויחה לא רע. בין התוצרת המפורסמת של קרייזלר היו טנקי Sherman M4 (18,000 יחידות) משאיות צבאיות (500,000 יחידות) מנועים למטוסי B-29, תותחים למטוסים וכיו"ב. בסך הכול, לשנת 1945 קרייזלר סיפק ציוד צבאי בעלות כוללת של 3.4 מיליארד דולר.

קרייזלר Airflow, שהופיע בשנת 1934 – הרכב הראשון של החברה שקיבל קופסת הילוכים אוטומאטית.

אחרי המלחמה על האמצעים שהתקבלו נקנו 11 מפעלים חדשים. באותו הזמן שינויי האיכות לא הספיקו אחר שינויי הכמות. אם כל היצרנים הציגו מבחר רחב של דגמים חדשים, אז קרייזלר הסתפק במועט. כתוצאה מכך, בתחילת שנות ה-50 התאגיד ירד למקום השלישי בין יצרני הרכב. אבל הונהגו הרבה חידושים בטכנולוגיה. דבר ראשון, בשנת 1951 הוצג הרכב הראשון עם מחזק ההיגוי. לאחר מכן כל הרכבים צוידו במפתח התנעה. במהרה שופרה מערכת המתלה. לבסוף, בשנת 1952 קרייזלר פרץ לחלל. אחרי ניצחון בתחרות של NASA, הטילים Jupiter קיבלו את הזכות המכובדת להרים שני קופי ניסוי לגובה 350 מייל.

הטנקים Sherman M4, שהחברה קרייזלר הוציאה בשנות ה-40, גדולים כמו ה-300C המודרני, אך לא עד כדי כך נוחים.

המנוע Hemi V8 בעוצמה של 426 כ"ס הוכנס תחת מכסי מנוע רבים של מאסל-קארים. היום הפריטים הבודדים השורדים של המפלצות הללו עולים עד סדר גודל של מיליוני דולרים.
לא ברור מה חשו הקופים. אך לא קשה לנחש איך התייחסו לחברה קרייזלר הקוריאנים. אחרי התחלת המשבר הקוריאני בשנת 1950 קרייזלר שוב החל לעבוד בתעשייה הצבאית. לאחר שיתוף פעולה מוצלח עם הממשלה בפרויקטים רבים החברה הרוויחה 1.1 מיליארד דולר. נזכרו לשנים לאוהבי הרכבים שני מנועים מפותחים במיוחד של קרייזלר.

בשנת 1951 פותח ה-Hemi V8, שהיה בעל תכונות ייחודיות. למרבה הצער, המנוע יצא מעט יקר – מחירו הגיע לכשליש ממחיר הרכב כולו. המשטח הזה שימש כנקודת משען ליצירת ה-426 Hemi האגדי. המנוע הזה בעוצמה של יותר מ-400 כ"ס נוצר במיוחד לרכבי ספורט.

קרייזלר Turbine נוצר בכמות של רק 50 עותקים. מעבר לניסויים העסק לא הלך ופרויקט ה-Turbine נסגר.

בסך הכול, הם יוצרו כ-11 אלף, ומוקירים מסוימים טוענים כי ה-Hemi נשאר עד עכשיו אחד מהטובים ביותר. ה-426 זכה בתחרויות שונות, ובשנת 1963 הופיע הרכב Turbine. מנוע הטורבינה ברכב – זה היה משהו חדש. עיקרון העבודה שלו היה דומה מאוד למנועי סילון. בשביל ניסויים מוקדמים נוצרו 50 רכבים, אך הפרויקט נסגר במהרה, והמנוע החדש יצר עניין במשרד ההגנה, שם המשיך הפיתוח. רק שאנו לא יודעים על כך עדיין כלום...

אחד מהמאסל-קארים האגדיים ביותר Plymouth Hemi Cuda – מטרת ציד של אספנים מכל העולם.

בשנות ה-60 קרייזלר החזיק מעמד ביציבות, אך סבל קשות מהנהגה לא מחושבת. הטעויות נעשו כבר לפני הרבה שנים. בתחילת ה-50 קרייזלר ייצר רכבים הדומים לשילוב קופסאות בגדלים שונים בייצוג סגנון מרובע, וכל שאר החברות ייצרו רכבים בעלי צורות זורמות. בתחילת שנות ה-60 החברה התחילה לייצר רכבים קטנים, בזמן שהצרכן ביקש נוחות במרחב מרווח.

נראה שכל זה הרי הוא לא-כלום – הרי אנו יודעים שיבוא משבר הנפט והביקוש לרכבים הקטנות יעלה. אך בדיוק לפני תחילת המשבר קרייזלר החל לייצר רכבים גדולות עם חסכוניות נמוכה. כתוצאה, למרות שבשנים 1972 ו-1973 הוצבו שיאים במכירות, תוצאות המשבר עדיין בלטו לעין. השוק נחטף על-ידי יצרנים יפניים, שיכלו להתאים עצמם בזריזות לדרישות החדשות של הצרכנים. קרייזלר הגיע לסף התהום – האבדות היו גבוהות.

קרייזלר New Yorker Coupe, מאוד מפורסם בשנות ה-40 – בין השאר בקרב השוטרים האמריקנים.

בסופו של דבר, להצלת החברה הוזמן מר לי יאקוקה עם ניסיון בן 32 שנה של עבודה בחברת Ford. על מנת להחיות את החברה נדרשו משאבים לא מעטים ו-קרייזלר ניסה למצוא סיוע אצל הממשל הפדראלי האמריקני. כנראה שהבקשה לא הייתה מתקבלת אם יאקוקה לא היה מעביר סדרת הופעות. בנאומיו הוא תיאר בפירוט מה יקרה לאחר סגירת כל מפעלי החברה. כמובן שהתרוששות של חברה גדולה שכזו הייתה מנחיתה מכה חזקה על הכלכלה האמריקנית. כתוצאה מהנאומים בשנת 1979 הצעה מיוחדת עברה בקונגרס ונחתמה על-ידי הנשיא קרטר. ההצעה סיפקה ל-קרייזלר 1.5 מיליארד דולרים.

קרייזלר Windsor – סדאן די יקר, אך נוח מאוד במידות זמנו.

העזרה הגיעה בזמן. באותה שנת 1979 נתח המכירות של קרייזלר בשוק הרכב נפל מ-21% (1952) ל-9%. קרייזלר סגר מספר מפעלים, פיטר די הרבה עובדים, העביר את כל הרכבים לתמסורת אחורית והכפיל את מדד החיסכון. רואים שהתחייה הצליחה. הסיסמה של אותו הזמן הייתה "אם תמצא רכב טוב יותר – תקנה".

האב של ה-300C המודרני הופיע בסוף שנות ה-50 וגם היה בעל שם 300C.

המפתחים עבדו יום ולילה על מנת שלא יהיו רכבים טובים יותר משלהם. בשנת 1981 התחילו לייצר רכבים חדשים. הן עזרו למצוא יציאה מהמשבר הכלכלי. Dodge Aries ו-Plymouth Reliant כבשו את השוק, הבטיחו רווח לחברה, מה שהרשה ל-קרייזלר לשלם את החוב למדינה כבר בשנת 1983. באותה שנת 1983 קרייזלר פתח פלח חדש בשוק, בהתחלת ייצור מיקרואוטובוסים. זה יצר מהפכה ושינה את חייהן של משפחות אמריקאיות רבות. היום המיקרואוטובוסים של קרייזלר מככבים בשוק האמריקני ומרכיבים כ-20% מהאירופי. עליית הרווחים, כמו תמיד, יצרה התרחבות. קרייזלר יצר הרבה חברות משולבות (ביניהן ה-Diamond-Star המפורסמת עם Mitsubishi).

בשנת 1987 נרכשה החברה המפורסמת Lamborghini. כך שהרכב הסדרתי המהיר ביותר של זמנו – Diablo – גם משתייך לתאגיד קרייזלר. ההשקעה שהייתה אולי הכי גדולה והכי רווחית היית קניית American Motors. ביחד איתה ל-קרייזלר עברו הזכויות לרכבים כמו Eagle ו-Jeep. את החברות הללו, כנראה, אין צורך להציג. מספיק להגיד שהחברה המשותפת ליצירת פרטי תמסורת שנוצרה בשנת 1989 הייתה מקורית. בשביל יצירתה General Motors התאחד עם קרייזלר. זה היה האיחוד הראשון של שני החברות האמריקניות המתחרות.

הפשוט והנגיש, Dodge Aries הופיע בתחילת שנות ה-80 ונמכר לא רע בכלל.

בסוף שנות ה-80, קרייזלר שיפר את השרות שלו. התאגיד נתן 7 שנות אחריות על הרכבים שלו. האחריות נגעה כמו לפרטי המנוע עצמם, כך גם לחלק החיצוני. מומחי קרייזלר טענו שאחרי 100,000 מייל על החלק החיצוני לא צריכה להפיע חלודה. בדאגה לבטיחות, בשנת 1988 קרייזלר היה הראשון לשים כריות ביטחון בכל הרכבים שלו, בהפכן לציוד סטנדרטי.

למרות שבשנת 1991 החברה הפסידה כ-800 מיליון דולר בגלל בירידה במשק, באותה שנה נחנך המרכז הטכנולוגי הגדול של קרייזלר, ב-1992 אחרי השקעה של 1.6 מיליארד דולר נבנה מפעל חדש בדטרויט. טוב לציין שהמפעל נפתח בדטרויט עצמה ולא בשטח כפרי. למרות שמיקום כזה היה פחות רווחי מבחינה כלכלית, קרייזלר רכש את אמונם של תושבי דטרויט – כוח עבודה יעיל – ועודד את העיר עצמה. השגשוג הכלכלי החל משנת 1994 – החברה שוב שברה שיא, ברווח של 3.7 מיליארד דולר.

קרייזלר Cirrus – סדאן לא יקר של סיווג בינוני – נראה לעיתים קרובות ברחובות הערים.

באותה שנה הוצגו הסדאנים החדשים קרייזלר Cirrus ו-Dodge Stratus. דרך אגב, Cirrus זכה בתחרות המכובדת של Motor Trend ונקרא רכב השנה. בשנת 1995 בפעם הראשונה באותה תחרות זכה מיקרואוטובוס. Dodge Caravan הפך לרכב השנה ולרכב הנמכר ביותר. הביקוש הגדול לתוצרת של קרייזלר הוביל לכך שהחבה השיגה עוד 19 פרסים על מכירות באותה שנה. בשנת 1996 נבנה המשרד הראשי של קרייזלר. בבניין הענקי הזה, שצמוד למרכז הטכנולוגי של קרייזלר, ניתן לקבל החלטות חשובות ביותר, לפתח עיצוב, להעביר ניסויים, לבנות ולפתח קווי ייצור, ליצור את הרכבים עצמם. תחת גג אחד רוכזה כל תעשיית הרכב. נוחות הבניין וקיצוץ הבזבוז על המשלוחים הוביל לכך ש-קרייזלר הגיע לבזבוז מינימאלי מבין היצרנים וזה נתן את האפשרות לקבל רווח מרבי מיחידת ייצור.

אך השגשוג לא יכול להימשך לאורך זמן. את זאת הוכיחה השביתה של שנת 1997, שכתוצאה ממנה אבדו כ-450 מיליון דולר. השביתה הייתה הכי ארוכה בהיסטוריה בעלת ה-30 שנה של המפעל, היא נמשכה חודש, והשתתפו בה כ-1,800 עובדים. התאגיד המשיך את שיתוך הפעולה הבינלאומי שלו עם חברות שונות. במהרה נחתם הסכם קטן עם חברת Daimler-Benz על ייצור מיקרואוטובוסים. כנראה, שיתוף הפעולה היה רווחי., מכיוון שבשנת 1998 התרחש מיזוג שתי החברות הגדולות הללו.

דגם 300M – מרסדס E-Class מסוגו עם מגנים של קרייזלר – היה בעל פופולאריות רבה לא רק בשוק הצפון-אמריקאי.

קשה לומר איזה גורל מצפה ל-קרייזלר כיום. מצד אחד, התרחשה עליית ייצור, מה שנותן להעלות את העוצמה להרוויח מקום טוב אף יותר בשוק. אך, מצד אחר, לפי דעתנו, התאגיד החדש – Daimler-קרייזלר, אחרי הכול, יותר Daimler מאשר קרייזלר. מתרחשת הפיכת התהליך לגרמני, מה שגורם לאי שביעות רצון של הפועלים האמריקנים. אך עדיין, איזה תהליכים שלא יתרחשו בתחום העסקים הגדולים, מכוניות קרייזלר ישארו פופולאריות בדיוק כמו מקודם. התאגיד הזה נתן לנו את הג'יפים המפורסמים Cherokee ו-Grand Cherokee, היא פיתחה את Dodge Viper, קרייזלר 300M ורבים אחרים. אולי ההיסטוריה של קרייזלר כבר כתובה והדף האחרון הפוך. אך ההיסטוריה של הרכבים החדשים של קרייזלר רק מתחילה.

סגנון הרטרו של ה-קרייזלר PT Cruiser ישאיר רק שווי-נפש מעטים: לא יצאו מהכלל גם הקונים האירופאים.

ההטצ'בק המסוגנן קרייזלר PT Cruiser המפותח על-ידי המעצב בראיאן נסביט לא רק הפך ללהיט אמיתי אלא גם למחוקק האפנה בעיצוב –הודות לו ההיסחפות אחרי סגנון הרטרו הפכה לתופעה המונית אצל היצרנים. אחריו בא גם הקופה המסוגנן Crossfire. בדיוק עכשיו מהפס במפעל Brampton, קנדה, יורדים דגמים בעלי תמסורת אחורית חדשים של קרייזלר – "התאומים" 300C ו-Dodge Magnum ו-Charger.

הודות ל-קרייזלר 300C המאסיבי החברה הצליחה לחזק קצת את מקומה בשוק האירופאי.

ידוע שעל שלדת ה-300C וה-Magnum מצאו מקום אביזרים וציוד רב מה-Mercedes המקורב. איך שמספר Burke Brown, המהנדס הראשי של קרייזלר Group – 20% תמימים. מהשותף הגרמני הבכיר מגיעים: קופסת הילוכים הידרומכאנית בעלת 5 הילוכים, "אוטומאט". מערכת היגוי, המתלה האחורי והקדמי, תמסורת ראשית עם מפלג, בסיס המושבים – ואלקטרוניקה שונה. אך המנועים הם עצמיים, של קרייזלר: ה-2.7 וה-3.5 ליטר בעלי ה-24 שסתומים, ה"שישיות" המוכרות בצורת ה-V. הקלף החזק – "שמיניה" בעלת 5.7 ליטר Hemi. והחל מלא מזמן קרייזלר התחיל ברצינות לעסוק בדגמים המסומנים כ-SRT (Street and Racing Technologies).

Dodge Magnum הוא בעצם עותק של קרייזלר 300C רק ש-Magnum יוצא בלעדית בחיצון רב-שימושי.

---

אתרים מומלצים:   איך גוררים משכנתא   |  פיתוח אינטרנט מקצועי   |  חדשות צרכנות

---

אותו ה-קרייזלר 300C בגרסת ה-SRT-8 קיבל מנוע Hemi המגיע עד ל-425 כ"ס. זהו מבנה שנבנה כולו מאלומיניום, אך יקר כל-כך ללב הנהגים האמריקנים. Hemi (Hemisphere – חצי כדור) עם תאי בעירה חצי כדוריים, גל הפרדה מרכזי יחיד ומפנה שסתומים קורתי (2 לצילינדר) מנוע משנות ה-50 וה-60 הרומנטיות, ניצחונות על מסלולי NASCAR... מהירות מלאה קדימה – על תמסורת אחורית!

"כמעט מאסל-קאר", ה-קרייזלר 300C SRT-9 בעל ה-425 כ"ס מסתכל על ההצלחות הישנות של המנוע Hemi V8.